בתקופות של אי ודאות נשים רבות שואלות איך להישאר חזקות עבור עצמן ועבור מי שנשען עליהן. המאמץ להיראות רגועה עלול להפוך לעומס נוסף, במיוחד כאשר בפנים יש פחד, כעס או עייפות.

חוסן אינו מחייב להעמיד פנים שהכול בסדר. הוא היכולת להכיר במציאות ולשמור בתוכה מרחב לתנועה, פעולה ותקווה. אחת הדרכים לעשות זאת היא לשים לב למילים שבהן אנחנו מתארות לעצמנו את מה שקורה.

דיוק במקום הקצנה

כאשר כל יום מתואר כאסון וכל קושי כהוכחה שאין מוצא, המחשבה נעשית סגורה יותר. ניסוח מדויק כמו קשה לי עכשיו, אני מודאגת, או אני זקוקה לעזרה, אינו מקטין את הכאב. הוא הופך אותו לדבר שאפשר להבין ולפגוש.

גם שפה חיובית מדי עלולה להרחיק אותנו מעצמנו. אין צורך להחליף אמת בסיסמה. המטרה היא לא לדבר יפה, אלא לבחור מילים שמשאירות מקום גם לקושי וגם למה שעדיין אפשר לעשות.

שפה שמאפשרת פעולה

אפשר להתחיל בשאלה קטנה: האם המשפט שאני אומרת מתאר עובדה, תחושה או פחד לגבי העתיד? ההפרדה הזאת עוזרת לזהות מה ידוע כרגע ומה המחשבה מוסיפה.

אם המילים הקשות חוזרות בלי הפסקה, אם החרדה משתלטת על התפקוד או אם אין תחושה של מוצא, לא צריך להתמודד לבד. טיפול יכול לעזור לתת לחוויה שפה מדויקת ולבנות מחדש תחושת יכולת.

אם המילים האלה פגשו אותך במקום מוכר

אפשר לבדוק בכמה מילים בוואטסאפ אם טיפול איתי יכול להתאים לך.

כתבי לי בפרטיות
חזרה לבלוג